Vayedaber

Orlah

Daf 8a

הלכה: 8a הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בְּמַשְׁמַע.

Traduction

Lorsque la Mishna dit: ''Les feuilles et les branches des ceps de vigne sont d’un usage permis aux naziréens'', c’est un avis opposé à celui de R. Eliézer, puisqu’on a enseigné en son nom (39)Cf. Babli, Nazir 34b. que le verset (Nb 6, 4): Il ne mangera d’aucun produit de la vigne, depuis les pépins jusqu’à l’enveloppe, implique aussi l’interdit pour les feuilles et les branches.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מתני' דלא כר' אליעזר. מילתיה דר''א בפ''ו דנזיר היא שנויה דס''ל אף העלין והלולבין אסורין בנזיר דדריש מכל אשר יעשה מגפן וגו' לרבות את העלים ולולבים ורבנן דפליגי עליה התם קאמר טעמייהו דדרשי בכללי ופרטי מה הפרט מפורש חרצנים וזגין שהן פרי ופסולת פרי לאפוקי הני דלאו פרי ולאו פסולת פרי מיקרי:

תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר סְמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְקַשְׁיָא אִם אָסוּר בְּנָזִיר לָמָּה לִי פֶּרִי אִם פֶּרִי הוּא יְהֶא אָסוּר בַּכֹּל. מִלְּתֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק אָֽמְרָה שֶׁהוּא אָסוּר בַּכֹּל. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל מָאן תַּנָּא אֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיוֹת שֶׁלְעָרְלָה רִבִּי יוֹסֵי.

Traduction

On a enseigné que R. Yossé dit: les bourgeons sont interdits au Naziréen, parce que ce sont des fruits. Or, il y a là un point obscur: si c’est interdit seulement au Naziréen, à quoi bon ajouter que c’est un fruit? Si au contraire on l’interdit à titre de fruit, il devrait être interdit à tous, et non pas seulement au Naziréen? c’est en effet l’avis de R. Isaac, qu’il est interdit à tous. R. Isaac demanda: qui est-ce qui a enseigné que l’on ne doit pas enter des bourgeons d’orla? C’est R. Yossé (donc, il l’interdit aussi sous les autres rapports).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא דנזיר ומייתי לה בהאי תלמודא בפ''ו דנזיר בהלכה ב' והכי גריס התם ר' יוסי אומר סמדר אסור בנזיר מפני שהוא פרי וכאן חסר תיבת בנזיר:

וקשיא. על הך לישנא דהברייתא אליבא דר' יוסי דאם אסור בנזיר למה לי פרי כלומר דאי טעמיה דר' יוסי משום דבנזיר מרבי ליה אפילו דבר שאינו פרי וס''ל כר''א דמכל אשר יעשה מגפן ריבויא הוא א''כ למה לי טעמא מפני שהוא פרי דקאמר:

אם פרי הוא. ואי טעמיה משום דס''ל דסמדר הוי פרי ולא משום דאתיא מרבויא דקרא דכתיב גבי נזיר א''כ יהא אסור בכל כלומר בכל אלו דחשיב הכא במתניתין בערלה וברבעי ג''כ כמו בנזיר ומאי שנא נזיר דנקט:

מילתיה דר' יצחק אמרה. ממילתיה דלקמן שמעינן שהוא אסור בכל לר' יוסי דר' יצחק שאל מאן תנא אין מרכיבין בכפניות של ערלה כמו דתנינן לקמן בסוף פרקין וכפניות הן תמרים שלא בישלו וכמו סמדר גבי ענבים ומאן תנא להא וקאמר ר' יוסי דמתני' א''כ ש''מ דלר' יוסי סמדר אסור אף בערלה וכן ברבעי והאי אסור אכולן קאי:

תַּנֵּי פֶּרִי אַתְּ פּוֹדֶה וְאֵין אַתְּ פּוֹדֶה לֹא בּוֹסֵר וְלֹא פַגִּים. הוֹרֵי רִבִּי זְבִידָא בְּאִילֵּין פָגֵּי תְּמָרָה שֶׁיִּקָּבֵרוּ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי עָבַר וּפְדָיוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ פָדוּי. וְתֵימַר טָעוּן קְבוּרָה.

Traduction

On a dit que l’on peut (la 4e année) racheter seulement des fruits, non le verjus, ni les fruits hâtifs. Aussi, R. Zebid a enseigné que les fruits hâtifs des dattes devront être enterrés, ne pouvant être rachetés. R. Yona demanda: Est-ce qu’en cas de rachat accompli il n’est pas valable et est-ce à dire qu’il faudra enterrer ces fruits? (Certes, non; il ne s’agit que du principe) (40)Suit un alinéa, que l'on trouve déjà en entier, en (Sheviit 7, 7)..

Pnei Moshe non traduit

תני. בברייתא פרי גבי רבעי כתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש ודריש פרי אתה פודה ובלא פדיון אסור כדלעיל אבל אין אתה צריך לפדות לא בוסר ולא פגים משום דלאו פרי נינהו:

הורי ר' זבידא וכו' שיקברו. דמכיון שאין להם פדיון סבור היה שטעונין קבורה דקס''ד דהאי תנא קאמר דלא מהני בהו פדיון הואיל דלאו פרי נינהו ור' יונה בעי עלה דאפילו להס''ד דידך אי אתה מודה שאם עבר ופדיו שמא אינו פדוי בתמיה דהא האי תנא לא קאמר אלא אין אתה פודה לכתחילה ואת אמר טעון קבורה בתמיה:

רִבִּי פְּדָת רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. תַּמָּן תַנִּינָן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין לִקְטָף שְׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּרִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָה לְרִבִּי פְּדָת כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְהָכָא הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְדַמְיָא הִיא לְכָל רַבִּיָּה קְטָף בָּטֵל עַל יְדֵי שְׂרָפוֹ. [וְאִילָן אֵינוֹ בָטֵל עַל גַּבֵּי שְׂרָפוֹ.] אוֹכְלֵי בְהֵמָה קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית חָל עֲלֵיהֶן. אֵין קְדוּשַּׁת עָרְלָה חָל עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי בּוּן אִית לָךְ חוֹרִי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָֽמְרָהּ שְׁמוּעָה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ אָֽמְרָהּ. לָמָּה שְׂרָף פֶּרִי פַּגִּין פֶּרֵי. אִין תֵּימַר שְׂרָף פֶּרִי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה מוּתָּר. אִין תֵּימַר פַּגִּין פֶּרֵי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה מוּתָּר. לָמָּה שֶּׁהַנָּייַת תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת וַהַנָּייַת עָרְלָה אֲסוּרָה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

רבי פדת וכו'. הך מילתא גרסי' לה לעיל בפ''ז דשביעית בהלכה ז' אהאי דתנינן התם ר''ש אומר אין לקטף שביעית וכו' ושם תמצא מפורש הכל עד סוף הלכה:

עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצָנִים. רִבִּי זְעִירָא וְחַד מִן רַבָּנִין בְּשֵׁם רַב עֲנָבִים שֶׁלָּקוּ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אֲפִילוּ לָקוּ מִשֶּׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן הוּא עֲנָבִין דְּלָקֵי תַלְתֵּיהוֹן.

Traduction

Le verjus, les pépins, la peau, etc.'', dit la Mishna. Le premier terme, selon R. Zeira et un autre sage au nom de Rav, signifie: des raisins qui ont été frappés (arrêtés dans leur croissance) avant le premier tiers de la maturité. R. Yossé bar R. Aboun, dit: si même ce défaut leur est survenu après le 1er tiers de la croissance, la dispense de rachat est maintenue. R. Hiya b. Idi l’explique par des termes correspondants (homonymes): des raisins frappés au tiers.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ענקוקלות וכו' ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש בישולן ור''ז וכו' בשם רב פליג שאפילו לקו משהביאו שליש וכן אמר ר' חייא בר אדא דענקוקלות מלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון אלמא דהאי תלת אתלתיהון מיתפרשא שנפסד השליש שלהם ועל הפרי ולא על הזמן קאמר אלא אף לקו משהביאו שליש שלהן ונפסדו נמי בכלל ענקוקלות הוא ולענין שמותרין ברבעי:

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין נוֹטְעִין יִיחוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָבַר וְנָטַע מוּתָּר. עָבַר וְהִרְכִּיב אָסוּר.

Traduction

– ''Selon R. Yossé, est-il dit, on ne doit pas planter, etc.'' R. Yohanan dit: en cas de plantation accomplie, c’est permis; mais la greffe accomplie est interdite.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' יוחנן עבר ונטע מותר. אבל אם עבר והרכיב אסור דס''ל דמחמרינן בהרכיב שניכר ביותר האיסור מבנוטע האגוז שכלה ואח''כ צומח ממנו האילן. אגוז של ערלה וכו' וכן ביצת ע''ז שנעשית אפרוח וכו' ולקמן מפרש לה וגרסי' לכולא סוגיא עד סוף הפרק לקמן בפ''ג דע''ז בהל''ה:

אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה שֶׁנְּטָעוֹ וְכֵן בֵּיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשָׂה אֶפְרוֹחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה אִיתְפַּלְּגוּן חִזְקִיָּה וְכַהֲנָא. כַּהֲנָא אָמַר מוּתֶּרֶת חִזְקִיָּה אָמַר אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה אֵין אֶפְשַׁר לְבֵיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית אֶפְרוֹחַ. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁפָּֽחְסָהּ אֵין כָּאן אֶפְרוֹחַ אִם בְּשֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִימָה מִן הַקַּנְקֵילִין אִתָא חֲמִי וְאִילּוּ הִשְׁתַּחֲוֶוה לָהּ לֹא אָֽסְרָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִימָה מִן הַקַּנְקֵילִין אָֽסְרָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְיָה תִּפְתָּר שֶׁגָּדַר בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

Le plant d’une noix d’orla, accompli par erreur, de même que l’œuf d’idole devenu poussin, sont d’un usage permis (quoiqu’interdits en principe). R. Hagaï dit au nom de R. Oshia que Hiskia et Cahana sont en discussion à ce sujet: selon Cahana, ces produits sont permis; selon Hiskia, ils sont interdits. Comment ce dernier avis est-il explicable et se peut-il que l’œuf d’idolâtrie soit devenu poussin? Dans quel cas est-ce admissible? S’il l’a cassé pour adorer l’idole, il ne peut plus en naître de poussin; s’il l’a introduit dans la chambre réservée à l’idole, il n’y a qu’à observer quel emploi en est fait, et si l’on s’est contenté de s’agenouiller devant lui, cela n’entraîne pas l’interdit; pourquoi donc serait-il défendu? On peut supposer, répond R. Judan père de R. Matnia, qu’on l’a pris pour boucher le trou d’un mur au temple païen (ce qui, selon Cahana, ne suffit pas pour l’interdire).

Pnei Moshe non traduit

איתפלגון חזקיה וכהנא. בהאי דינא:

על דעתיה דחזקיה אין אפשר וכו'. כלומר לחזקיה קשיא היך אפשר לביצת ע''ז שתעשה אפרוח דהיכי דמי ובמה אנן קיימין דמשכחת לה בביצה שנאסרה משום ע''ז ותעשה אפרוח דאם בשפחסה ושברה לפני ע''ז והרי יש כאן מעשה לאסרה א''כ אין כאן אפרוח דכששברה נתקלקלה ואפי' אם היה בה אפרוח נתקלקל עמה ואם בשהכניסה לפנים מן הקנקילון לתקרובת ע''ז קשיא איתא חמי בא וראה מאי קאמרת הרי אפי' השתחוה לה לא אסרה לחזקיה דהכי ס''ל התם לעיל דהשתחוה לביצה לא אסרה מפני שלא עשה בה מעשה ומפני שהכניסה לפנים מן הקנקילון אסרה משום תקרובת בלא מעשה בתמיה:

אבוה דר' מתניה. דלא קשיא דתיפתר שגדר בה ע''ז שהעמידה לפני ע''ז לגדר וכמעשה הויא והתם גריס שגירר בה לע''ז שגירר אותה לפני הע''ז ועביד בה מעשה:

בֵּיצַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁנַּעֲשֵׂת אֶפְרוֹחַ. אָמַר רִבִּי ייָסָא פְּלִיגֵי בָּהּ כַּהֲנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן. כַּהֲנָא אָמַר אֲסוּרָה וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יוֹסֵי הָא רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת אוֹף הוּא פוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא פּוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. וְרִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִּינְחָס מְתַקְּנָתָהּ. כַּהֲנָא אָמַר אֲסוּרָה וּפוֹדֶה אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת וּפוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ.

Traduction

Quant à l’œuf provenant de consécration qui est éclos en poussin, il forme, selon R. Yossa, le sujet d’une discussion entre Cahana et R. Yohanan: le premier l’interdit, le second le permet. R. Zeira dit à R. Yossé: bien que R. Yohanan permette d’user de ses produits, il faut pourtant les racheter d’après la valeur de la semence (ou de l’œuf consacré). R. Hanina, R. Yona et R. Eléazar disent au nom de Cahana: il faut racheter les produits, non d’après leur valeur actuelle (accrue), mais d’après celle qu’avait la sainteté interdit les produits jusqu’à ce qu’ils soient rachetés selon leur valeur actuelle; R. Yohanan en permet l’usage, en se contentant d’un rachat d’après la valeur de la semence.

Pnei Moshe non traduit

ביצת הקדש וכו'. ובע''ז גריס הכא הא דלעיל דמדמי אגוז של ערלה שנטעו וכן בביצת הקדש שנעשה אפרוח דאיתפלגון בהא כהנא ור' יוחנן:

הא ר' יוחנן אמר מותרת וכו'. כלומר הא לך דשמעת מינה דלר' יוחנן דס''ל האפרוח מותר דהויא ליה גידולי הקדש וחולין הוא א''כ אוף הוא פודה אותה בזמן זרעה כדתנן לעיל בפ''ט דתרומות גידולי הקדש ומעשר שני חולין ואע''פ כן פודה אותן מדבריהם וכשהוא פודה אותן מחשב כפי אשר היו שוין בזמן הזרע ואע''פ שנתרבו לאחר מכאן והשתא לר' יוחנן דמדמי לה לגידולי הקדש אף הוא פודה אותה בזמן זרעה כפי אשר היתה שוה קודם שנעשה ממנה האפרוח:

ר' חנינא וכו'. אמרו הכי בשם כהנא פודה אותה בזמן זרעה והאי משבשתא היא דהא כהנא אמר אסורה ולא מחשיב לה לגידולי הקדש אלא כגופה היא ולדידיה פודה אותה כמו שהאפרוח היא שוה עכשיו והלכך כי אתא ר' חנניה בשם ר' פנחס אמר מתקנתא מלתא כתיקנה דלכהנא דאומר אסורה פודה אותה כמות שהיא עכשיו ולר' יוחנן דאמר מותרת פודה אותה בזמן זרעה וכדר' זירא אליבא דר' יוחנן:

הדרן עלך הנוטע לסייג

Orlah

Daf 8b

משנה: הַתְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי הַחַלָּה וְהַבִּיכּוּרִין עוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה 8b וּמִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה וְצָרִיךְ לְהָרִים. הֶעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם עוֹלִין בְּאֶחָד וּמָאתַיִם וּמִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינָן מִצְטָֽרְפִין. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר מִצְטָֽרְפִין בְּנוֹתֵן טַעַם אֲבָל לֹא לֶאֱסוֹר.

Traduction

L’oblation sacerdotale et celle de la dîme (ou 100e) des fruits (41)''Cf. (Terumot 4, 7); Meïla, 4, 3.'' soumis au doute, la Halla, les prémices, sont annulées en cas de mélange à une quantité 101 fois supérieure; on les compte ensemble au cas où ces objets interdits réunis forment plus de 101e de la partie (de façon à ne pas l’annuler). En tous cas, il faut prélever de l’ensemble pour le cohen l’équivalent de ce qui y est tombé (avant que chacun en mange). Les produits d’orla et des mélanges interdits de la vigne ne s’annulent que dans une quantité 201 fois supérieure (42)''Cf. Babli, (Avoda Zara 68b); Mishna, Meïla, 4, 6.''; et on les réunit pour réduire la proportion du mélange, mais il n’est pas nécessaire (en cas de mélange annulé) de prélever l’équivalent. Selon R. Simon, on ne joint pas les parties interdites. R. Eliézer dit: on les réunit et on ne les considère pas comme nulles si le mets où les produits cuisent en conserve le goût: mais on ne les réunit pas de façon à ce que qu’à sec on exige, sous peine d’interdit, une proportion de 201.

Pnei Moshe non traduit

מתני' התרומה ותרומת מעשר של דמאי. כך הוא בכל הנוסחאות וכלומר אפי' בתרומת מעשר של דמאי הדין הוא שמדמע כתרומת מעשר של ודאי להעלות באחד ומאה דוקא ולפי שהדימוע עצמה אינה אלא מדבריהם דמדאורייתא חד בתרי בטל אלא שסמכו חכמים לומר דהתרומות עולין דוקא באחד ומאה מדכתיב גבי תרומת מעשר שהוא אחד ממאה את מקדשו ממנו ולמדו מכאן דכל דבר שאתה מרים ממנו אם חזר לתוכו מקדשו ועד שיהיה אחד ומאה ומכיון דגזרו על הדמאי משום ספק שיש לו עיקר מן התורה עשאוה כודאי לענין דימוע ולענין איסור אכילה לזרים אלא שאין לוקין על אכילת תרומת מעשר של דמאי לפי שאינה אלא מדבריהם:

החלה דתרומה כתיב בה תרימו תרומה:

והביכורים דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידך אלו הבכורים שטעונין הבאת מקום וקרוין תרומה:

ומצטרפין זה עם זה. אם נפלה סאה אחת מכולן לתוך מאה סאה של חולין ונתערב הכל מעלה סאה אחת כנגד סאה שנפלה והשאר מותר לכל אדם ואם נפלה לפחות ממאה נעשה הכל מדומע:

וצריך להרים. כדמפרש טעמא בגמרא מפני גזל השבט שהן ממון כהנים:

הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים. מפרש בגמרא לטעמא דעולין הן דכתיב בכלאי הכרם פן תקדש המלאה וכתיב מלאה גבי תרומה מלאתך ודמעך לא תאחר וילפינן מלאה מלאה מה להלן עולה אף כאן עולה וילפינן ערלה מכלאי הכרם דתרווייהו איסורי הנאה נינהו ולענין שיעלו באחד ומאה לא ילפינן מתרומה מפני שהואיל וכפל הכתוב איסורן שאסורין בהנאה כפלו חכמים בשיעורן ולפיכך אינן בטלין עד אחד ומאתים:

ומצטרפין זה עם זה. כגון שנפלה רביעית יין מערלה ומכלאי הכרם לתוך מאתים רביעיות של יין מצטרפין הן וכיון שיש כאן אחד ומאתים עולין הן שמתבטלין והכל מותר ואינו צריך כאן להרים לפי שאין בהן גזל השבט ואם נפלה לפחות ממאתים הכל אסור בהנאה ולענין זה אמרו שמצטרפין לאסור עד אחד ומאתים:

ר''ש אומר אינן מצטרפין. מכיון דשתי שמות נינהו זה ערלה וזה כלאים וס''ל לר''ש דכל שני שמות אינן מצטרפין זה עם זה ור''א ס''ל דמצטרפין הן בנותן טעם ובגמרא מפרש דהאי צירוף בנותן טעם לענין היתר הוא וכגון שאחד מן האיסורי' הללו הוא מין בשאינו מינו עם ההיתר שנפל לתוכו שהדין בזה דהולכין אחר נתינת טעם שאם יש באיסו' בנ''ט אע''פ שיש כאן כדי לעלות אסור כדתנן לקמן בפרקין ואם האיסור השני הוא מין במינו עם ההיתר משנפל לתוכו מצטרף הוא כדי לבטל הנתינת טעם של האיסור הראשון דמכיון שנתרבה עכשיו בצירוף המין איסור השני אין בהאיסור הראשון כדי ליתן טעם בכולו ומותר וזהו דקאמר ר''א מצטרפין בנ''ט והיינו להיתר כדאמרן אבל לא לאסור אם הכל של מין אחד הן אין מצטרפין לענין איסור שיצטרף שיעור עלייה כנגד שתיהן דמכיון דהן שתי שמות אין מצטרפין לאסור ואין הלכה אלא כהת''ק:

הלכה: הַתְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כו'. לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין שְׁנֵי שֵׁמוֹת מִצְטָֽרְפִין. מוֹדֵי שֶׁכּוּלְּהֹן לְשֵׁם תְּרוּמָה מִצְטָֽרְפִין.

Traduction

D’après qui a-t-il fallu enseigner que ces diverses redevances sacerdotales peuvent être jointes pour s’opposer à l’annulation? D’après R. Simon, bien qu’il dise à la fin de cette Mishna: ''on ne joint pas des parties interdites de noms différents'', il reconnaît ici, qu’il y aura jonction, parce que tous ces objets sont compris sous la désignation d’oblation.

Pnei Moshe non traduit

גמ' למי נצרכה. הא דקתני ברישא מצטרפין זע''ז לר''ש הוא דנצרכה דאלו לחכמים פשיטא דהרי אפי' בערלה וכלאי הכרם קאמרי בסיפא דמצטרפין ולמה לי דתני הכא דין הצירוף אלא אליבא דר''ש קמ''ל דאע''ג דפליג בסיפא וס''ל דהואיל ושני שמות הן אינן מצטרפין מודה הוא הכא דלא תימא דאלו נמי כשני שמות הן דזה נקרא תרומה וזה חלה או ביכורים הלכך אשמועינן דהואיל ותרומה קרייה רחמנא לכולן מצטרפין הן לכ''ע:

מָאן תַּנָּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר מַחְמִיר בְּדִבְרֵיהֶן כְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְהָא אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי מֵאִיר מַחְמִיר בְּדִבְרֵיהֶן כְּדִבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה הַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן הָרוֹאָה כֶתֶם הֲרֵי זוֹ מְקוּלְקֶלֶת וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין בִּכְתָמִין מִשּׁוּם זוֹב.

Traduction

D’après qui énumère-t-on ici l’oblation de la dîme des fruits douteux? D’après R. Meir, qui attribue aux prescriptions rabbiniques la même gravité qu’aux préceptes bibliques. Et où trouve-t-on l’expression de cette parité? C’est, dit R. Hanina, dans le passage où il est dit (43)(Nida 6, 13).: ''Une femme qui voit une tache de sang dans ses vêtements se trouve déroutée dans son calcul mensuel (ne sait plus depuis quand comptent les 11 jours de pureté), et elle doit craindre d’être atteinte de gonorrhée, selon R. Meir; d’après les autres sages, la tache de sang n’est pas un sujet de crainte de gonorrhée'' (donc R. Meir éprouve pour ce dernier cas, qui n’est qu’une prescription rabbinique, autant de scrupule que si elle était légale).

Pnei Moshe non traduit

מאן תנא תרומת מעשר של דמאי. דמדמעת עד אחד ומאה וקאמר דר''מ הוא דאשכחן דמחמיר בדבריהם כדברי תורה:

והיא אשכחן וכו'. והי ר''מ וקאמר ר' חנינא הדא דתנינן תמן בפ''ו דנדה הרואה כתם ה''ז מקולקלת למנינה דאינה יודעת אם מימי נדה הוא או מימי זיבה וחוששת משום זוב אם עברו עליה שלשה ימים מימי זיבה משלבשה חלוק הזה ומצאה עליו כתם שהוא כשיעור ג' גריסין ועוד חוששת דילמא האי כתם מכל יומא ויומא הוא דקחזיא בכל חד וחד כשיעור גריס ועוד והויא לה זבה וחכ''א וכו' אלמא דרבי מאיר מחמיר בכתמים אף על פי שאינן אלא מדבריהם דדם יהיה זובה מבשרה כתיב דם ולא כתם אלא שחכמים הן שגזרו על הכתמים ולמה לא תנינן חלת דמאי שאם לקח עיסה מעם הארץ או ככר מהנחתום עם הארץ צריך הוא להפריש חלת דמאי מספק שמא לא הפריש עם הארץ את החלה דחשודין הן על החלה כמו על תרומת מעשר וכדתנן בפ''ה דדמאי הלוקח מן הנחתום וכו' וכן בפ''ד דחלה דקתני שחלת דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא וכו' אלמא צריך להפריש חלה מספק במקום שהעיסה נתחייבה בחלה ביד עם הארץ ואמאי לא קחשיב מתני' נמי לחלת דמאי לענין דימוע ולענין צירוף:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source